סוגי שתלים לחזה
שתלי הסיליקון המיועדים לניתוחי חזה קיימים בשוק כ- 60 שנה בערך. המוצר בטוח מאוד, אבל כמו לכל מוצר, קיימים סיבוכים ותופעות לוואי הקשורים אליו. המחקרים הגדולים של חברות השתלים מעידים על כך, שבטווח של 10 שנים מהחדרת השתל לגוף, כרבע מהמטופלות ידרשו לניתוח נוסף, מסיבות אסתטיות או רפואיות. .
שתי הבעיות העיקריות עם שתלים בטווח הארוך הן קרע ספונטני של השתל והתכווצות קופסית:
- קרע של שתל – מדובר בפגיעה בשלמות מעטפת השתל. בד"כ אין מדובר בבעיה רפואית חריפה אלא בבעיה המתגלה באפן אקראי באמצעות בדיקות הדמיה שונות. למטופלת אין תלונות ספציפיות בד"כ, ולאחר גילוי הבעיה באולטרא-סאונד, ממוגרפיה או MRI, יש להחליף את השתל. תלונות שונות היכולות ללוות קרע בשתל כוללות שינוי בצורת השד, תחושה של שד קשה או כאב בשד. ראה עוד ב"דליפת שתלי סיליקון סימנים"
- התכווצות קופסית - היווצרות צלקת נוקשה סביב השתל הגורמת לכאב ושינוי צורה של השתל. התופעה יכולה להתרחש מס' חודשים לאחר ההגדלה, אם כי הסיכוי להתפתחותה עולה, ככל שהשתל נמצא יותר זמן בגוף. קיימים טיפולים שמרניים לקופסית, שיעילותם מוטלת בספק, אך הטיפול היעיל ביותר הוא החלפת השתלים והוצאת/חריצת הקופסית.
אז מהו השתל הטוב ביותר? התשובה היא שיש להתאים את סוג וצורת השתל למקרה הספציפי. בסקירה זו, אכתוב את דעתי לגבי יתרונות שתלים שונים במקרים שונים.
- עמידות השתל לקרע - במחקרים שבוצעו, אין הבדלים ברורים בשיעור הקרע של חברות השתלים השונות והוא עומד על שיעור 8-9% בערך בטווח הארוך. השתלים של חברות השתלים השונות עוברים מבחני עמידות מחמירים, אשר עמידה בהם מאפשרת שימוש עם רמת בטיחות גבוהה. בעיני, אין הבדלים בין החברות השונות בכל מה שקשור לעמידות השתל לקרע.
- חספוס מעטפת השתל – נושא שיש לגביו מחלוקת רבה. הדורות הראשונים של השתלים אופיינו במעטפת חלקה. לאורך השנים נמצא שמעטפת בעלת חספוס מקטינה את הסיכוי להתכווצות קופסית (ראה מעלה), במקרים בהם השתל מונח מתחת לשריר. לכן, חברות השתלים פיתחו שתלים בעלי מעטפת מחוספסת. אולם, גם לדרגת החספוס יש משמעות. שתלים בעלי חספוס גס הם שתלים עם ציפוי של חומר הקרוי פוליאורתן או שתלים עם חספוס מסוג ביוסל, המיוצר ע"י חברת אלרגן. לאורך השנים נמצא כי חספוס גס אינו מפחית את שיעור הקופסית הקשה ואף גורם להיווצרות של קופסית כפולה – קופסית המורכבת ממעטפת דו שכבתית וגורמת לשד קשה והיווצרות נוזלים בין שני עלי הקופסית. בנוסף, החספוס הגס, נקשר להתפתחות לימפומה של השד כתוצאה משתלים. הסיבוך האחרון הוא נדיר מאוד גם בשתלים עם חספוס גס (אחד לכמה אלפי מטופלות). ראה עוד ב"שתלי סיליקון מומלצים"
עוד מאפיין של מעטפת השתל הוא היכולת של השתל להיצמד לרקמה ולא לזוז. שתל מחוספס יתקבע היטב לרקמה ויצנח פחות בטווח הארוך. שתל חלק או שתל עם חספוס עדין, נוטה יותר להתנייד. לכן, במקרים בהם השתל מונח מעל השריר והסיכוי לצניחה גדול יותר יש לשקול שימוש בשתלים בעלי חספוס. גם באישה בעלת איכות עור ירודה, יש מקום לשקול שימוש בשתלים מחוספסים יותר, הנצמדים לרקמה ומונעים צניחה. בשתלים שהוחדרו מתחת לשריר, השריר מקבע את השתל במנח גבוה יחסית ולכן, לשתלים חלקים או שתלים בעלי חספוס עדין, יתרון מסוים והם ימנעו מנח גבוה מדי של השתל.
- צורת השתל – שתלים אנטומיים (צורת טיפה) הם בעלי מבנה מדורג בחלק העליון, ולכן אמורים העניק לשד מראה טבעי ביותר. אולם, שתלים אלה עלולים להסתובב בתוך השד וכיון שאינם סימטריים, עלולים לעוות את השדיים. לעומת זאת שתלים עגולים, אינם מסכנים את מראה השד במקרה של סיבוב כיון שהינם סימטריים. גם שתלים עגולים מיוצרים במגוון צורות – כאלה בעלי בלט משמעותי ויתנו מראה מלאכותי, בולט יותר בחלק העליון, וכאלה עם בלט בינוני/קל, והם יעניקו למטופלת מראה טבעי, בדומה לשתלים אנטומיים. ככלל, בשדיים בעלי רקמת שד משמעותית המסתירה את השתל, אין משמעות רבה לשימוש בשתל אנטומי ושתל עגול אשר אינו בולט במיוחד, יעניק מראה טבעי באותה המידה.
- צמיגות השתל – ככל שעברו השנים פותחו שתלים בעלי צמיגות גבוהה, ע"מ להעניק מראה של מלאות בחלק העליון של השד ולמנוע זליגה של תוכן הסיליקון של השתלים במקרה של קרע. לאחרונה פותחו שתלים ארגונומיים. שתלים אלה הם שתלים רכים יותר, העשויים לחקות את מראה השתל האנטומי. שתלים אלה הם שתלים עגולים מצד אחד, ומונעים בעיה של סיבוב הקשורה לשתלים האנטומיים אך מצד שני מעניקים מראה טבעי לשדיים באותה המידה.
המאמר נכתב על ידי ד"ר ערן חדד
Assaf Harofeh" Medical Center"