הזרקת שומן לפנים

בדומה לחומרי המילוי, ניתן להוסיף נפח לאזורים שונים בפנים באמצעות הזרקת שומן עצמי. הטיפול מיועד לאזורים אשר איבדו מנפחם כגון הלחיים, הסנטר והשפתיים וכן טשטוש קמטים כמו קמטי ההבעה בפנים והקמטים במצח. הטיפול מייצר מראה צעיר ורענן יותר ותורם לשיפור באיכות העור וחיוניות הרקמה באזורים המטופלים.

קיימים מס' יתרונות לשיטה זו:

א. מקור החומר הוא במטופל ועל כן החומר טבעי ואינו סינטטי.

ב. השומן הנשאב מאזור אחר בגוף מאפשר לעצב אזורי גוף נוספים.

המחקר הרפואי כיום מתמקד בדרכים להעשרת רקמת השומן המוזרקת בתאי גזע הנמצאים ברקמות הגוף באופן טבעי בכדי לשפר את הצלחת הטיפול ולהגדיל את יכולת ההישרדות של רקמת השומן המוזרקת.

הערכה לפני הזרקת שומן

כדי להפחית את הסיכונים ככל הניתן, חשוב לספק למנתח הפלסטי את כל המידע הרפואי: מחלות רקע כדוגמת מחלת לב, יתר לחץ דם או סכרת. כמו כן יש לציין נטילת תרופות קבועה ורגישות לתרופות. חשוב לציין הזרקה של חומר אחר בעבר, בשל תגובות בין החומרים שיכולות להתרחש.

יש לציין כי עישון סיגריות מגדיל את הסיכון לסיבוכי הפעולה, ועל כן אבקש ממך להפסיק לעשן באופן מלא חודש לפחות לפני ואחרי הפעולה.

אין הגבלת גיל לביצוע הזרקות שומן, וההחלטה מתקבלת בהתאם למצבו הכללי והרפואי של המטופל.

בהשוואה להזרקת חומרי מילוי סינטטיים, דרושה קצירה של השומן מאזור אחר בגוף, מה שמגדיל את היקף הפעולה. אם כן, מתי יש להעדיף הזרקה של שומן עצמי ע"פ הזרקה של חומרי מילוי סינטטיים, המבוססים על חומצה היאלורונית? לדעתי, קיימים מס' מצבים בהם יש להעדיף הזרקה של שומן ע"פ חומרי מילוי:

• כאשר מבוצעת שאיבת שומן לצורכי עיצוב הגוף, ניתן להשתמש בחלק קטן מהשומן הנשאב ולהזריקו לצורך קבלת נפח וטשטוש קמטים. בכך, ישנו ניצול של חומר קיים.
• כאשר מבוצעת הרדמה כללית לצורך ניתוח אסתטי אחר, כדוגמת מתיחת פנים. במקרים אלה, המטופל/ת כבר מורדם, דבר המקל על קצירת השומן שכן אין צורך להרדים את אזור השאיבה באופן מיוחד.
• כאשר נדרשים נפחים גדולים למילוי (מעל 10 מ"ל). במקרים אלו, עלויות השימוש בחומרים המבוססים על חומצה היאלורונית גדולות מאוד. הזרקת שומן עצמי, עשויה להוזיל את העלויות, ולאפשר נפחי מילוי ללא הגבלה.
• כאשר ישנה דרישה של המטופל למילוי באמצעות שומן עצמי.

החלמה ומהלך הטיפול

הטיפול אורך כשעה, ומבוצע בהרדמה מקומית. לעתים יש צורך בתוספת טשטוש. לאחר חיטוי המקום, תבוצע שאיבת השומן באמצעות צינורית שאיבה מיוחדת. השומן הנשאב עובר תהליך עיבוד במקום ומוזרק לאזור בו נדרש המילוי.

חלק מהשומן המוזרק נקלט במקומו החדש וחלקו נספג ומתמוסס. לא ניתן לחזות מראש את כמות השומן אשר תשרוד את התהליך ואחוזי הקליטה נעים בין 50% ל- 30% בטווח של שנה. כיון שישנו צפי לספיגה מסוימת של השומן המוזרק, דר' חדד מזריק נפח העולה על זה הדרוש, כדי שבסופו של התהליך תישאר הכמות הרצויה . ניתן לתכנן הזרקות נוספות בהפרש של כשלושה חודשים, עד להגעה לאפקט הרצוי.

ההחלמה ותופעות הלוואי באזור ממנו נשאב השומן זהות לאלו שצויינו בפרק שאיבת שומן. יש לציין, כי כמות השומן הדרושה הינה קטנה ולכן תופעות לוואי אלה אינו משמעותיות לחלוטין.

הניוד לאחר הניתוח הוא מיידי. תתכן אי נוחות קלה באזור התורם והמוזרק שתחלוף תוך ימים ספורים. אם הטיפול ממוקד לאזור בודד, ניתן לחזור לפעילות שגרתית מיד לאחריו. אם הזרקות השומן בוצעו באזורי גוף נרחבים יותר, מומלץ להימנע מפעילות גופנית בימים שלאחר הפעולה. ככלל, מומלץ לא לבצע פעילות גופנית משמעותית בימים שלאחר הפעולה.

אם הציפיות תהיינה מציאותיות, רמת שביעות הרצון מהפעולה תהייה גבוהה.

סיבוכים הקשורים לאזור ממנו נשאב השומן:

הסיבוכים ותופעות הלוואי באזור ממנו נשאב השומן דומים לאלו שצוינו בפרק שאיבת שומן. יש לציין, כי כמות השומן הדרושה הינה קטנה ולכן תופעות לוואי אלה נדירות ביותר, וגם כאשר הן מתרחשות הן בעוצמה קטנה מאוד.

הסיבוכים האפשריים הינם זיהום (שחולף בד"כ לאחר טיפול אנטיביוטי), עיכוב בריפוי, נפיחות ושטפי דם או הצטברות של נוזלים (סרומה) וחוסר סדירות בעור.

בחודשים הראשונים לאחר השאיבה ישנה ירידה בתחושה באזור ממנו נשאב השומן. תופעה זו נורמלית לחלוטין והתחושה תחזור באופן מלא. הצלקות בדרך כלל קטנות ונחבאות מהרואה.

בשבועות שלאחר הניתוח, עלולה להופיע התקשות באזורים שנשאבו. ניתן לטפל בתופעה זו באמצעות עיסוי. העיסוי מרכך את המקום ומשפר את תהליך הריפוי. ניתן להתחיל לעסות את האזור כעשרה ימים לאחר הפעולה כרבע שעה מס' פעמים ביום.

סיבוכים הקשורים לאזור המוזרק:

הסיבוכים הפוטנציאליים ותופעות הלוואי באזור המוזרק דומים לאלו שהוזכרו בפרק על חומרי המילוי.

• תוצאה אסטטית לא מספקת או לא סימטרית - הבעיה השכיחה ביותר. כיון שלא ניתן לצפות במדויק את אחוז השומן שישרוד, לא תמיד ניתן לצפות את מידת השיפור. על המטופל להבין כי כמות השומן שניתן להזריק בפעולה בודדת מוגבלת. לכן, לעתים יש צורך במס' טיפולים ע"מ להשיג את התוצאה המצופה.
• נפיחות - לאחר הטיפול תתכן נפיחות באזורי ההזרקה ששיאה ביממה הראשונה. נפיחות זו תימשך מס' ימים. במהלך ימים אלה, הנפיחות בד"כ תבלוט יותר בשעות הבקר המוקדמות ותפחת במהלך היום. נפיחות זו אינה מייצגת את הנפח המוזרק אלא מהווה בצקת תגובתית המורכבת בעקר מנוזלים שייספגו במהרה.
• יובש וקילוף של השפה - תופעה לא שכיחה שמתרחשת עקב התגובה הדלקתית שנלווית להזרקה.
• שטף דם - קורה בחלק קטן מהמקרים. לעיתים מופיעים שטפי דם תת עוריים או אודם קל שיחלפו ספונטנית תוך ימים בודדים. ניתן להשתמש ברטיות קרות בשעות שלאחר הפעולה ע"מ להפחית את שטפי הדם. אם מופיעים סימנים כחולים, ניתן להתאפר ולטשטשם באופן יעיל.
• הרפס (פצעי חום) - מדובר בנגיף הקיים בגוף באופן רדום בחלק מהאוכלוסייה ומתפרץ כפצע בשפה כשהגוף חשוף לכאב, חום, לחץ פסיכולוגי וכיוצא בזה. פעולת ההזרקה יכולה לעורר נגיף רדום זה. למטופלים עם סיפור רקע של פצעים בשפתיים כתוצאה מהרפס, אמליץ ליטול טיפול מונע לאחר ההזרקה למשך חמשה ימים.
• גושים - קיימת אפשרות לגושים/התקשות, אולם, הסיכוי שניתן יהיה למשש גושים אלה הוא קטן מאוד והסיכוי שגושים אלה יראו כלפי חוץ, הוא אף קטן יותר. ניתן לטפל בגוש הנמוש בשעות הראשונות באמצעות עיסוי. אם הגוש נשאר בימים שלאחר מכן יש להמתין עד לנסיגת הנפיחות.