שתלי סיליקון

הגדלת חזה הוא הניתוח האסתטי השכיח ביותר בעולם. ההערכה היא שבמדינת ישראל נערכות כ- 6000 הגדלות חזה בשנה . בארה"ב המס' גדול הרבה יותר ומגיע לכ- 300 אלף מקרים בשנה. שתלי הסיליקון נחקרו רבות וקיים תהליך עקבי של שיפור איכותם ע"י חברות השתלים. קיימים למעשה מס' דורות של שתלים. בכל דור, נערך שיפור במרכיבי השתל  יחד עם זאת קיימת האופציה היום גם של הרמת חזה ללא שתל.

1. הדור הראשון של השתלים – שתלי הסיליקון הראשונים נכנסו לשימוש בשנת 1963. מדובר היה בשתל עם מעטפת עבה ותוכן סיליקון צמיג. הצורה של השתל הייתה כמעין טיפה, הדומה לשתל האנטומי אשר נמצא בשימוש בימינו. כדי למנוע את סיבוב השתל, חוברה אליו לשונית אשר אפשרה לקבע אותו לבית החזה. בקרב נשים אשר הוחדר בהן השתל הנ"ל, נוצרה מעטפת צלקתית קשה סביב השתל, הקרויה התקשות קופסית. 

2. דור שני – פותח בשנות ה- 70 בעקבות סיבוכי שתלי הדור הראשון. השינויים שנערכו כללו מעטפת שתל דקה יותר וביטול הלשונית. שתלים אלה היו עגולים וצמיגות הסיליקון בהם הופחתה, כדי להעניק לשד מראה טבעי. מעטפת השתל הדקה והפחות עמידה ותוכן הסיליקון הדליל יותר, גרמו לתופעה שנקראת silicone Bleed – דיפוזיה של חלקיקי סיליקון אל מחוץ לשתל, גם ללא פגיעה בשלמות המעטפת.

3. דור שלישי -  פותח בשנות ה-80. השיפור העיקרי היה בעמידות המעטפת, להפחתת קרע או silicone Bleed. הפיתוח התבסס על רב שכבתיות במעטפת אשר שיפרה את איכותה.

בשנת 1992 החליט מנהל התרופות והמזון האמריקאי לאסור באופן זמני על שימוש בשתלי סיליקון בארה"ב והתנה את המשך השימוש בהם, בכניסה למחקר מסודר. בעקבות אמברגו זה פותחו הדור הרביעי והחמישי של השתלים שהוכנס לשימשו בסוף שנות ה - 90.

4. דור רביעי וחמישי -  שתלים אלה פותחו תחת בקרה קפדנית יותר על תהליך הייצור. השתלים יוצרו במגוון רחב של צורות וחספוס של המעטפת. במהלך פיתוח שתלי הדור החמישי, נוצרו גם השתלים האנטומיים. בנוסף לצורתם המיוחדת והחספוס הגס, אשר נועד למנוע קופסית ותזוזה שלהם, השתלים אופיינו בסיליקון צמיד מאוד ע"מ לשמור על צורתם.

מאז, נערכו פיתוחים נוספים בשתלים. בשנים האחרונות נכנסה לשוק האירופאי והישראלי (ובמסגרת מחקר בארה"ב), חברת MOTIVA. החברה מציעה שתלים בעלי מעטפת המאופיינת ב – nanotexturing, היינו חספוס עדין מאוד של המעטפת, הגורם ככל הנראה להפחתה נוספת בשיעור הקופסית.

לאחרונה פורסם בצרפת כי ייתכנו בעיות רפואיות שונות עם שתלים מתוצרת Poly Implant Prothese) PIP).  למרות שלא השתמשתי בשתלים מסוג זה במטופלות שניתחתי, להלן מס' הבהרות המיועדות לנשים אשר עברו הגדלת חזה בעבר עם שתלי סיליקון, ועשויות לעשות סדר מסוים בבלבול והחרדה הקיימת.

ככל שידוע, למעלה מ-800 נשים במדינת ישראל עברו הגדלת חזה בשימוש עם שתלי PIP. השתלים מתוצרת PIP  עשויים מסיליקון תעשייתי זול, אשר דולפים או נקרעים ככל הנראה בקצב מהיר מהמקובל. כ-3% מהנשים בצרפת, להם הוחדרו השתלים הנ"ל, חוו קרע או דליפה בשתל. החשש הוא שדליפה תעורר דלקת ברקמת השד אשר לא ברורה משמעותה. על סמך המידע שהצטבר עד כה, לא קיימת הוכחה ברורה שהשתלים מהחברה הנ"ל מסרטנים או  מהווים סכנה בריאותית אחרת. משרד הבריאות הישראלי אף הוציא הודעה ברורה ש"אין כל עדות לעלייה בשיעורי הסרטן לנשים מושתלות עם שתלי סיליקון ובכלל זה שתלים מסוג PIP".

אז מה עלייך לעשות עם עברת הגדלת חזה בעבר?

ראשית, אין צורך להיכנס לפאניקה. מקרה סרטן השד שנתגלו הם בשכיחות נמוכה ביותר ואינם מהווים שינוי מגמה יחסית לשיעורים הידועים עד כה.

ע"פ המלצת האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ומשרד הבריאות, יש לברר עם הרופא המנתח מהו סוג השתל שבו נעשה שימוש. רשימת הרופאים אשר השתמשו בשתלי PIP קיימת במוקד המידע הטלפוני של משרד הבריאות (5400*) אשר ייפתח ביום א', 25.12.11. נשים שבגופן הושתלו השתלים מסוג PIP יתבקשו להיבדק על ידי כירורג פלסטי במסגרת קופ"ח, בית חולים, או באופן פרטי. במסגרת הערכת הכירורג הפלסטי, תבוצע בדיקת אולטרה-סאונד על מנת לבדוק האם ישנה דליפה מהשתל. אם תתגלה דליפה מהשתלים, ישנה המלצה להסיר את השתלים. משרד הבריאות יממן את הסרת השתלים אך לא את העלויות הכרוכות בהחלפת שתלים.