ניתוח הגדלת חזה סיבוכים

שתלי הסיליקון הם מוצר בטוח, שאושר לשימוש כבר בשנות ה-90 של המאה הקודמת ע"י מנהל התרופות והמזון האמריקאי.

בטיחותם של השתלים הוכחה כבר בהרבה אספקטים. במרבית המקרים, החדרת השתלים לגוף אינה גורמת כל נזק.

אולם, קיימים עדיין סיבוכים הקשורים לשתלים, אשר יש לתת עליהם את הדעת.

כאשר הסיבוכים משמעותיים, יש לעתים צורך לבצע ניתוח החלפת שתלים.

כאב בחזה עם סיליקון

כאבים בשדיים עם שתלי סיליקון, הן תופעה שכיחה מאוד.

שינויים הורמונליים בגוף משנים את מרקם השד ונפחו וכל מגע של רקמות הגוף עם השתל, עלול לגרום לכאב.

הכאב יכול להופיע ללא כל סיפור של חבלה ולעתים קיים סיפור של מחלה ויראלית כלשהיא לפני הופעת הכאב או גלולות חדשות שהמטופלת נטלה. 

כאשר מופיע כאב חדש, יש להמתין וע"פ רוב הכאב יחלוף לאחר מס' שבועות.

כאשר הכאב נמשך ואף מתגבר יש לבצע אולטרא-סאונד של השד ע"מ להעריך את הבעיה.   

סימנים לקרע בשתל

במרבית המקרים, המטופלת לא תתלונן על בעיה כלשהיא וקרע בשתל הוא קרע "שקט" ללא כל בעיה ביום -יום.

זאת הסיבה שעל נשים להן שתלי סיליקון במשך זמן ממושך (מעל 8 שנים), לערוך בדיקת אולטרא-סאונד של השדיים, בכדי לוודא כי אין קרע בשתלים.

נשים מעל גיל 40 צריכות גם לבצע בדיקת ממוגרפיה, ע"מ להעריך את רקמת השד.

לעתים רחוקות, קרע בשתלים יגרום לשינוי בצורת השדיים, להתפתחות של שדיים קשים ולעתים אף לשד רך יותר עקב פגיעה בשלמות המעטפת.

במקרים אלה יש מקום לבצע החלפת שתלים. לכתבה מפורטת יותר בנושא זה, עבור אל דליפת שתלי סיליקון סימנים. 

שתל סיליקון התהפך

תלונה אפשרית הקשורה לשתלי סיליקון היא היפוך של השתל. מדובר על כך שהחלק השטוח שהוא הבסיס של השתל, הופך להיות חלקו הקדמי, מה שמייצר עיוות במראה השדיים, כאב וקצוות בולטים.

חשוב להבדיל את המצב הזה ממצב של סיבוב של השתל הרלוונטי רק בשתלים אנטומיים. כאשר שתל אנטומי מסתובב, השד מתעוות.

כאשר שתל עגול מסתובב, לא קורה שום דבר ברמה האסתטית, שכן השתל סימטרי.    

שתלי סיליקון בהריון

אין מניעה לבצע הגדלת חזה לפני לידות והריונות.

למעשה הגדלת חזה לפני לידה, מהווה את מרבית המקרים של הניתוח, שכן רוב הנשים אשר עוברות הגדלת חזה, הן בעשור השני-שלישי לחייהן.

בזמן ההריון השדיים גדלים, ולכן לאישה שיש כבר שתלים, צפוי שד גדול יותר באופן יחסי.

אולם, לאחר הלידה וההנקה המצב יחזור בד"כ לקדמותו.

לעתים, העור אינו מתכווץ היטב ותתכן צניחה מסוימת של השדיים.

במקרים אלה, ניתן לסיים את שלב ההריונות והלידות ולבצע החלפת שתלים והרמה.

ראוי לציין כי תתכן צניחה בשדיים גם ללא שתלים, כך שהעובדה שצפוי הריון בעתיד, אינה מהווה התווית-נגד לניתוח.

כמובן שניתן להניק גם כאשר קיימים שתלי סיליקון. אין זה משנה אם שתלי הסיליקון ממוקמים מתחת או מעל השריר.    

החלפת שתלים לקטנים יותר

נשים רבות אשר עברו הגדלת חזה עם שתלים גדולים באופן יחסי, מעוניינות לעבור החלפת שתלים ולהקטין את גודל השתל.

במחקר שפורסם לפני מס' חודשים ע"י דר' חדד, נמצא כי ככל שעובר זמן מההגדלה הראשונית, נשים מעוניינות בשתלים קטנים יותר.

ההסבר לכך נעוץ כנראה בעובדה שנשים מחפשות בזמן הגדלת החזה להרגיש נשיות יותר ולשפר את ביטחונן העצמי. כאשר חולפות השנים, הנוחות בחיי היום-יום והתפקוד חשובים הרבה יותר ולכן יש צורך להקטין את השתלים.

כאשר גודל השתל משתנה קלות ויורד בכ- 50 מ"ל בנפחו, ניתן בד"כ להחליף את השתלים מבלי לבצע פעולה נוספת.

הדבר מותנה בכך שלא הייתה צניחה של השדיים או ריקנות בחלקם העליון טרם ניתוח ההחלפה.

כאשר קיימת צניחה מסוימת בשדיים, עיוות במראה אן כשהמטופלת מעוניינת להקטין את גודל השתל ביותר מ- 50 מ"ל, יש מקום לבצע הרמת חזה בנוסף להחלפה.

דחיית שתלי סיליקון

קיימות סיטואציות בהם הגוף "דוחה" את שתלי הסיליקון , כלומר מופיע סיבוך מסוג זה או אחר, המתבטא בתלונות מצד המטופלת שלא מאפשרות לה להכיל את השתל.

דחייה איננו מושג המתייחס לגופים זרים. הוא מונח המושאל מתחום השתלת האיברים, ששם באמת ייתכן מצב שבו הגוף אינו מקבל איבר מאדם אחר אשר הושתל במטופל.

כאשר מדברים על "דחייה" בתחום שתלי הסיליקון, מדברים בד"כ על התקשות קופסית.

קופסית היא תגובה פיברוטית, כמעין צלקת שנוצרת סביב שתל הסיליקון והיא מהווה תגובה טבעית המתרחשת אצל כל מטופלת, אשר קיימים אצלה שתלים.

התקשות קופסית, היא תגובה חריגה אשר קיימת אצל חלק קטן מהמטופלות, הגורמת להתקשות של אותה צלקת, המלווה בעיוות של השד, רגישות למגע, תחושה של שד קשה ולעתים אף כאב.

במקרים אלה יש לשקול החלפה של השתלים והסרה של אותה מעטפת.

האם צריך להחליף שתלי סיליקון?

אין המלצה חד משמעית להחלפה/הוצאה של שתלי סיליקון אחת למס' שנים.

אולם, ברור ששיעור הקרעים הספונטניים והתקשות הקופסית הולכת וגוברת ככל שהשתל נמצא יותר זמן בגוף.

לכן, יש מקום לבדיקת הדמיה תקופתית, בעיקר לאחר 7-8 שנים שזה המועד הראשוני בו מתחילים להופיע קרעים.

לאחר 10 שנים, ההדמיה התקופתית השנתית היא חובה. כאשר מתגלה קרע, יש צורך להחליף את השתלים.

אם קיימת אי נוחות או מראה שדיים שאינו אסתטי, אין חובה לנתח אך יש מקום לשקול ברצינות החלפה של השתלים כדי לפתור את הבעיה.

לאחר 15 שנים, הסיכוי לקרע ספונטני או קופסית גדול במיוחד ויש לשקול ברצינות החלפה מניעתית, גם אם השתלים במצב תקין, בכדי למנוע אירוע דומה בעתיד.