טיפים לתוצאה אופטימלית בניתוח מתיחת בטן
מה הגורמים המשפיעים על תוצאת ניתוח מתיחת בטן ?נחלק את הגורמים המשפיעים על התוצאה לאלו הקשורים למראה הבטן טרם הניתוח ולמרכיבים הקשורים למהלך הניתוח.
טרם הניתוח: קיום שומן תוך בטני
שומן תוך בטני בכמות רבה יגרום לתוצאות פחות טובות לאחר ניתוח מתיחת בטן לעומת בטן עם שומן תוך בטני בכמות קטנה. הסיבה היא ששומן זה לוחץ את הבטן כלפי חוץ והוא איננו משתנה במהלך הניתוח או אחריו.
הסיבה - לא מטפלים בו במהלך הניתוח, כיון שבניתוח מתיחת בטן לא נכנסים לתוך חלל הבטן. השילוב של השומן התוך בטני והיפרדות השרירים הגורמת לחולשת דופן הבטן, גורמת לבטן עם מראה של ״כרס בירה״ והדרך היחידה להיפטר משומן זה היא באמצעות הפחתה במשקל ושינוי אורחות חיים.
אמנם הידוק שרירי הבטן, מחזק את דופן הבטן ו"מכניס" אותה מעט פנימה, אך בלט במידה זו או אחרת יבוא תמיד לידי ביטוי.
עוד מדד היכול לתת למטופלת אינדיקציה למראה הבטן הצפוי לאחר הניתוח, הוא מראה הבטן בשנות ה- 20 של המטופלת, עוד טרם הלידות.
בשלב זה בחיים, המטופלת אינה סובלת מהיפרדות שרירים והבלט של הבטן מהווה אינדיקציה טובה לכמות השומן התוך בטני. מראה זה, בין אם המטופלת שואפת אליו או לא, הוא המראה אליו ניתן יהיה להגיע לאחר הניתוח.
יש להבדיל בין השומן השטחי, אשר בו מטפלים באופן מאוד יעיל בזמן הניתוח לבין השומן העמוק. ניתן להעריך את השומן השטחי באמצעות מבחן פינצ׳ (צביטה) של דופן הבטן.
איכות העור
במהלך ניתוח מתיחת בטן מתבצע הידוק מקסימלי של העור. בחודשים שלאחר מכן ישנו רפיון מסוים של העור.
הרפיון תלוי באיכויות העור. ככל שקיימים יותר סימני מתיחה על העור והוא בעל אלסטיות ירודה, הצפי הוא שבחודשים שלאחר הניתוח יופיע רפיון משמעותי יותר ולא ניתן למנוע זאת.
איכות עור ירודה היא פועל יוצא של גנטיקה, גיל מתקדם, שינויים רבים וקיצוניים במשקל הגורמים למתיחת העור והרס שלו וכן הריונות מרובים עם מתיחה משמעותית של עור הבטן.
לא ניתן למתוח את העור במקרים אלה "יותר מהרגיל". התוצאה במקרה כזה תהיה פתיחה של קו התפרים.
קיימים מס’ עקרונות עליהם יש להקפיד בזמן הניתוח כדי שנקבל טובה מיטבית:
- חתך נמוך - חשוב למקם את הצלקת נמוך מתחת לקו בגד הים או התחתון ע״מ שלא תהיינה צלקות חשופות בלבוש מינימאלי.
- עיצוב הטבור- הפתח החדש לטבור הוא מרכז הבטן. הוא בולט מאוד לעין כשהבטן חשופה. יצירת פתח גדול וגס לטבור תייצר מראה לא אסתטי לבטן
- פיסול רקמת השומן - במתיחת בטן מסירים עור ושומן מהבטן התחתונה (באזור שמתחת לטבור) ומותחים את הבטן. לעתים, יש צורך לפסל את רקמת השומן הנותרת באמצעות שאיבת שומן. בשאיבת השומן יש צורך אסתטי בחלק גדול מהמקרים אך יש להגביל את היקפה ואת אזורי השאיבה כדי להשאיר אספקת דם לרקמה הנותרת.
סיבוכים לאחר מתיחת בטן גם עלולים לפגוע בתוצאה.
האם קיימים מטופלים בסיכון גבוה לסיבוכים לאחר מתיחת בטן?
כן . מתיחת בטן היא ניתוח המאופיין ברמת בטיחות גבוהה. אולם, יש להימנע מלבצע את הניתוח בקרב אוכלוסיות מסוימות אשר מהוות סיכון מיוחד:
מעשנים - לסיגריות אפקט שלילי על תהליך הניתוח ותהליך ההרדמה. ניקוטין המצוי בעשן הסיגריה מכווץ כלי דם ומפחית זרימת דם לחתך ניתוחי.
הדבר עלול לגרום לזיהומים, לפתיחה של חתך ניתוחי ובמקרים קיצוניים, לנמק ואובדן של עור ושומן. הפסקה של עישון הסיגריות כשלושה שבועות טרם הניתוח מנרמלת את ערכי הניקוטין ומפחיתה את הסיכון למינימום.
לעומת זאת, קיימים נזקים ריאתיים מצטברים הקשורים לעישון הסיגריות ומפריעים לתהליך ההרדמה. בהקשר הזה, הפסקת של העישון טרם הניתוח לא תשנה את הסכנה במהלך ההרדמה באופן מובהק, ואם הנזק קיים יש להעריך את הסיכון טרם הניתוח באמצעות תפקודי ריאה.
במקרים מסוימים הנזק המצטבר כבד מדי ויש למנוע מהמטופלת את ביצוע הניתוח, אשר אינו הכרחי. הסכנה בהרדמה רלוונטית לכל סוגי הניתוחים אך במיוחד לניתוח מתיחת בטן.
הידוק שרירי הבטן במהלך הניתוח, מכביד על הריאות וגורם לקשיי נשימה אחרי הניתוח. פגיעה ריאתית ידועה עוד לפני הניתוח הופכת את הניתוח וההחלמה קשים יותר.
עודף משקל - ביצוע מתיחת בטן במטופלת עם משקל עודף יגביר את הסיכוי לסיבוכים אחרי הניתוח ויסתיים בד"כ בתוצאה בינונית. הסיבוכים נובעים מהעובדה שכל ניתוח במטופל בעל עודף משקל, הוא ניתוח בסיכון גבוה יותר בהקשר של ריפוי פצע וזיהום.
בנוסף, הידוק שרירי הבטן גורם לעליית הלחץ התוך בטני. באדם שמן, העלייה זו משמעותית יותר וגורמת ללחץ על כלי הדם בבטן, מערכת העיכול ועל הריאות.
המשמעות היא שהסיכון לפיתוח קרישי דם בוורידי הרגליים, בחילות והפרעות נשימה גבוהים הרבה יותר. נוכחות השומן התוך בטני תשפיע לרעה גם על תוצאת הניתוח, כפי שנכתב למעלה.
הריון עתידי – הריון עתידי עלול לפגוע בתוצאה האסתטית של מתיחת בטן, אם כי מרבית המטופלות לא תזדקקנה לניתוח מתקן.
בשל כך, הריון עתידי אינו מהווה התווית נגד מוחלטת לביצוע מתיחת בטן, אולם על המטופלת להפעיל שיקול דעת בהתלבטות בין רצון לתוצאה אסתטית מיידית אל מול פגיעה עתידית בתוצאה.
רקע של קרישיות יתר - פיתוח קרישי דם ורידיים ברגליים מהווה סיבוך של ניתוח מתיחת בטן. הסיבוך מתרחש במטופל אחד על כל 400 מנותחים בערך.
ע"מ להפחית את הסיכון למינימום האפשרי, יש לעודד מטופלים להתנייד לאחר הניתוח. כמו כן, יש להשתמש במכשיר המעסה את הרגליים בזמן הניתוח וממריץ את זרימת הדם.
בהכנה לניתוח, יש לזהות מטופלים עם סיפור קודם של קרישי דם ברגליים או כאלה עם רקע גנטי הגורם לכך. במקרים אלה, יש להיות זהירים ולקבל חו"ד מפורטת מרופא המטולוג העוסק בהפרעות קרישה, להבין את חומרת הבעיה ולהשתמש באמצעים מסוימים המפחיתים את הסיכון. במקרים קיצוניים, יש להימנע מלבצע את הניתוח.
לסיכום, בחירה נכונה של מטופלים ימקסם את התוצאה האסתטית ויפחית סיבוכים לאחר הניתוח. בנוסף, הקפדה על עקרונות כירורגיים בסיסיים עשויים להעניק למטופלת את התוצאה לה קיוותה.