נתייחס לאדם שבך

לדר' ערן חדד,

לא נתייחס היום למקצועך, היות ואין לנו סמכות. לא נתייחס לכישוריך כי איננו מבינים. אנו נתייחס לאדם שבך. ראינוך לראשונה גבוה, חליפה ירוקה, כובע על הראש, הולך זקוף ומאיר פנים. תחילה לא ידענו איך "לאכול" אותך. לחבר את היד לבטן? נראה לנו תחילה חלום או חזיון תעתועים. אבל לאחר שחזרת ואמרת שתנסה "לתקן" את המצב הנוכחי, נרגענו. מרגע שקיבלת את ההחלטה ועד יום זה, 29.11.11, יחסך ראוי לכל הערכה שישנה – ודאי לכל חולה אחר – לכן, אנו מצרפים תודה עדינה כאות הערכה ותודה. ייתכן ולא תם הסיפור שבגינו נפגשנו, אבל התודה חייבת לצאת אל הפועל. ברכות תודה אמיתיות מהפצוע ורעייתו.

ו.מ