תיקון פטמה שקועה
בכל שד קיימים כ-15-25 צינוריות חלב. הפטמה, הממוקמת במרכז כיפת השד, היא מוצא צינוריות אלה. בפטמה קיימים סיבי שריר ייחודיים הקרויים שריר חלק.
סיבים אלה מתכווצים בזמן גירוי מכני כלשהו או קור וגורמים להזדקרות של הפטמה. עור הפטמה והעטרה כהה יחסית לסביבתו, עבה יותר, ומרובה בעצבי תחושה. מעבר לשריר החלק, קיימת בפטמה רקמת חיבור המהווה שלד בין התאים.
תיקון פטמה שקועה הינו מצב הקיים בדרגות חומרה שונות באחת לכל עשר נשים. הסיבה לבעיה משולבת ונובעת מחולשה רבה של סיבי השריר החלק, המונעים את הזדקרות הפטמה וכן מקיצור צינוריות החלב , אשר "מושכים" את הפטמה פנימה. גם המרכיב השלישי, רקמת החיבור, מכווצת ומונעת את הזדקרות הפטמה.
כשהבעיה קיימת, היא בד"כ נובעת מפגם מולד, אשר מתבטא בגיל ההתבגרות בו רקמת השד מתפתחת ומגיעה לבשלות. ייתכנו סיבות נוספות לבעיה כדוגמת טראומה (כוויה), סרטן, זיהומים, צלקת שהתכווצה לאחר ניתוח קודם בשד, ירידה חדה במשקל ואף מצב לאחר הנקה.
הפטמה השקועה גורמת למראה אשר אינו אסתטי, עלולה לפגוע בדימוי הגוף של האישה והינה מקור למבוכה אישית. מעבר לכך, היא עלולה לגרום להפרעה בהנקה.
קיימות דרגות חומרה שונות לפטמה שקועה. במצב הקל ביותר, הפטמה שקועה לפרקי זמן קצרים ובמרבית הזמן נראית נורמאלית.
הפטמה תזדקר לאחר לחיצה לפרק זמן מסוים. במצב מתקדם יותר, הפטמה שקועה במרבית הזמן ובולטת לפרקי זמן קצרים כתגובה לקור וגירוי מכאני.
במקרה זה, לחיצה תגרום להזדקרות של הפטמה אך לשקיעה מידית. במצב החמור ביותר, הפטמה שקועה כל הזמן ולא ניתן להוציאה החוצה באמצעות לחץ מקומי. התיקון הניתוחי רלוונטי בעיקר במקרים החמורים יותר בהם הפטמה שקועה במרבית הזמן או באופן קבוע.
הפגישה טרם הניתוח
בתחילת הפגישה, תעברי ברור רפואי מקיף לגבי מחלות רקע כלליות (כמו סכרת, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם) וכן מחלות הקשורות לשד כדוגמת סרטן שד או ביופסיות קודמות.
בהמשך, תתבצע בדיקה גופנית של השדיים הכוללת הסתכלות להערכת השד, מישוש לשלילת גושים חשודים ומדידות של מרחקים שונים בשדיים.
לבסוף, אעריך את הפטמות – מהי מידת השקיעה? האם קיימת לסירוגין או באופן קבוע? האם קיימת סיבה נראית לעין כדוגמת צלקת, כוויה?
כאשר הפטמה שקועה רק לעתים רחוקות, ובמרבית הזמן נשלפת בקלות, לא חייבים לתקן את ההפרעה באמצעות ניתוח.
ניתן לחילופין להשתמש במשאבת פיטמה, אשר תאפשר הזדקרות של הפטמה. כאשר הבעיה קבועה או כמעט קבועה, הפתרון הניתוחי עדיף.
כחלק מההכנות לניתוח תיקון פטמה שקועה, על המטופלת לעבור בדיקות דם כלליות ובדיקות הדמיה שונות (ממוגרפיה, אולטרא סאונד), בהתאם לגיל. במידה וקיים רקע רפואי מתאים תתבקשי להיבדק בידי כירורג שד טרם הניתוח.
יש להפסיק תרופות העלולות להפריע לריפוי פצע כדוגמת סטרואידים או חומרים מדללי דם. כמו כן, יש להפסיק לעשן 3 שבועות לפני ניתוח.
ניתוח תיקון פטמה שקועה
מקובל לבצע את הניתוח תחת הרדמה מקומית. אם יש סיבה מיוחדת כמו חרדות של המטופל, ניתן לבצע את הניתוח בשילוב של הרדמה מקומית וטשטוש או אף הרדמה כללית.
המדובר בפרוצדורה פשוטה, הנמשכת כחצי שעה. דר' חדד נוהג לבצע את הפרוצדורה דרך ארבעה חתכים קטנים של כ- 1-2 מ"מ בגבול ביו העטרה לפטמה (ראי תמונה 1).
חתכים אלה משאירים צלקות מינימאליות, אשר אינן בולטות לעין. דרך החתכים הקטנים, מנתקים את רקמת החיבור וצינוריות החלב הקצרות, אשר מושכות את הפטמה פנימה.
שחרור הפטמה נראה באופן מידי בזמן הניתוח והיא מזדקרת. בהמשך, מועבר תפר טבעתי דרך החתכים ע"מ לקבע את הפטמה במקומה ולמנוע הישנות של הבעיה. התפר נספג עצמונית.
קיימת אפשרות לשחרר את הצינוריות והסיבים המגבילים דרך חתך ארוך יותר לאורך מחצית ההיקף של הפטמה והעטרה (ראי תמונה 2).
החתך מקל על הגישה
לשחרור הסיבים המגבילים, אך מותיר צלקת ארוכה יותר, אשר בד"כ אין בה צורך ממשי.
את אזור הניתוח אחבוש בחבישה המשלבת גזה ווזלין למניעת הידבקות עם ספוג החוצץ בין הפטמה לחזייה ומונע לחץ מיותר.
המטופלת תשתחרר לביתה לאחר זמן קצר ויכולה להתקלח ולנקות את האזור ביום שלמחרת. ההתאוששות מהירה, הכאב מינימאלי וההחלמה קצרה.
תופעות לוואי וסיבוכים
בתקופת ההחלמה יתכנו שטפי דם המתבטאים כסימנים כחולים באזור הניתוח, נפיחות , ורגישות קלה למגע. דימום חריג או זיהום יטופלו בהתאם.
- הנקה - חשוב לציין כי מרבית המטופלות עם פטמות שקועות תוכלנה להניק למרות הבעיה. אולם, גם בקרב המטופלות אשר לא מצליחות להניק, התיקון הניתוחי לא יפתור את בעיה זו אלא להיפך - תיקון כירורגי ימנע לחלוטין את יכולת ההנקה מהשד. על מטופלות צעירות אשר הינן לפני גיל הפריון לשקול זאת טרם פניה לביצוע תיקון ניתוחי.
- נמק פטמה - החתכים סביב הפטמה והתפרים עלולים לפגוע באספקת הדם לפטמה. מדובר בסיבוך נדיר. כאשר נוצר נמק, בד"כ מדובר במצב בלתי הפיך, ויש לתת לאזור להירפא באופן עצמוני. כאשר קיים סבל של הפטמה והמצב הפיך, ניתן לשחרר תפר ולחדש את אספקת הדם לפטמה.
שקיעה חוזרת של הפטמה - עלולה להתרחש במקצת המקרים. יכול לנבוע מפתיחה של אחד התפרים, שחרור לא מלא של הרקמה ה"מושכת" את הפטמה פנימה ונובע מה"זיכרון" של הרקמה השואפת לחזור למצבה הקודם. ניתן לבצע ניתוח מתקן נוסף.
הפרעת תחושה בפטמה - תתכן אחרי תיקון פטמה שקועה אם כי במרבית המקרים התחושה תחזור באופן חלקי או מלא. לעתים חזרת התחושה איטית ויש להמתין עד כשנה וחצי מהניתוח עד לקבלת התחושה הסופית.