הוצאת שתלים
ניתוח הוצאת שתלים נחשב באופן כללי להליך בטוח ויעיל עם אחוזי הצלחה גבוהים. שתלים הם גוף זר אשר נועד לשפר את דימוי הגוף. כיון שנוכחותם בגוף אינה חיונית, אלא נועדה לשפר את הביטחון, מטופלות רבות מגיעות לשלב שבו הן רוצות לבצע הוצאת שתלים מהחזה.
הוצאת שתלים מהחזה - ניתוח קל ומהיר - ד"ר חדד מסביר
הוצאת שתלים מהחזה - סיהות ומניעים
הסיבות להוצאת שתלים מהחזה כוללות בעיות רפואיות כדוגמת קרע של השתל, התקשות קופסית, תופעות לוואי רפואיות הקשורות לשדיים ולגוף ושיקולים אסתטיים.
קרע בשתל
במרבית המקרים, קרע בשתל מתפתח ללא ידיעת המטופלת, ואבחון נעשה במסגרת בדיקת אולטרא-סאונד שגרתית. בדיקת ממוגרפיה רגישה פחות לאבחון קרע. הבדיקה הטובה ביותר לאבחון קרע בשתל הסיליקון הוא בדיקת MRI. בדיקה זו היא בדיקה יקרה שאיננה זמינה באופן מידי בד"כ. הסיכוי לקרע קטן מאוד אם עברו פחות משבע עד שמונה שנים מהניתוח, והסיכוי עולה משלב זה.
התקשות קופסית
בכל אישה לה הוחדרו שתלי סיליקון מתפתחת קופסית – רקמת צלקת העוטפת את השתל. קופסית זו יכולה להתקשות בחלק מהמטופלות. התקשות זו עלולה לגרום לעיוות במראה השד, כאב או רגישות. הטיפול במקרה זה כולל הוצאת שתלים והקופסית העוטפת אותם.
חוסר שביעות ממראה השדיים
סיבה נוספת להוצאת שתלים היא חוסר שביעות רצון ממראה השדיים. לעתים המטופלת חשה שמראה השד הגדול אינו תואם את ציפיותיה וכי מה שהתאים לשנים עברו אינו מתאים כעת. לתופעה זו מתלווה לעתים מגבלה פונקציונלית של שד גדול המכביד על הצוואר והגב. אי שביעות רצון אסתטית יכולה להתבטא בצניחה של השדיים, שכן המשקל והכובד של השתל מותחים את עור השד לאורך זמן. אופציה נוספת היא החלפת שתלים במידה ובגודל אחר, בהתאם לבחירת המטופלת.
עיוותים בשתלים גדולים במיוחד
מתיחת העור היא משמעותית בעיקר במקרים של שתלים גדולים במיוחד, איכות עור ירודה או לאחר הריונות, אז השד גדל מאוד. כאשר השתל מוחדר מתחת לשריר, מתיחת העור פחות משמעותית כיון שהשריר מקבע את השתל, אך עלולים להתפתח עיוותים אחרים כדוגמת אי התאמה בין גובה השתל והשדיים. הסיבה לעיוות מסוג זה היא שלאורך השנים, שתל הסיליקון מתקבע במנח גבוה ורקמת השד צונחת.
מחלת שתלי שדיים
לאחרונה, מתרבה השיח על מחלות הקשורות למערכת החיסון הקשורות לשתלי הסיליקון. תופעה זו מכונה "מחלת שתלי שדיים" ( Breast Implant Ilness). מדובר בנשים אשר עברו הגדלת חזה ואשר חוות תלונות שלא הכירו קודם. תלונות אלה כוללות עייפות, כאבי שרירים ופרקים, יובש בריריות הגוף או בעור, הזעות לילה, הפרעות שינה ודחיפות במתן שתן.
מחלות אוטו אימוניות
לעתים אף קיימות מחלות אוטואימוניות (תגובת מערכת החיסון נגד הגוף) כדוגמת זאבת, דלקת פרקים או פסוריאזיס. קיימות תופעות לוואי נדירות נוספות הקשורות לתחום השתלים. בכמה מאות נשים ברחבי העולם, נתגלה סוג של לימפומה הקשורה לשתלי סיליקון.
הבעיה מתעוררת בשתלים אשר קיימים זמן רב בגוף והתלונה הראשונה היא בד"כ נוזל המצטבר סביב השתל. ברגע שמבוצעת האבחנה, יש להוציא את השתלים כולל המעטפת סביבם. במרבית המקרים, טיפול כזה יביא לריפוי מלא מהמחלה.
הנחיות לקראת ניתוח הוצאת שתלים מהחזה
ייתכנו מס' סיבות להוצאת שתלים – מניעתית, אסתטית או רפואית.
הסרה מניעתית של שתלים נועדה למנוע התמודדות עם נוכחות שתל קרוע בגוף. הנחיות ברורות מה הזמן הנכון להסיר שתלים בגוף לא קיימות.
מקובל כי הסיכוי לקרע גובר בחלוף עשור מרגע הגדלת החזה, והסיכון גדל משמעותית לאחר 15 שנים. לכן, ההמלצה שונה מכירורג פלסטי אחד לשני וקשורה להערכת סיכון סובייקטיבית.
תתכן הוצאת שתלים מסיבה אסתטית הקשורה לא-סימטריה בשדיים, שדיים כבדים או צנוחים מדי או מראה שאינו אסתטי בעיני המטופלת.
סיבות רפואיות המעלות צורך בהוצאת שתלים הן נוכחות קרע, התקשות קופסיתית, כאב או רגישות בשדיים או נוכחות סיליקון בבלוטות לימפה בבית שחי.
סוגי הניתוחים להוצאת שתלים מהחזה
הניתוחים משתנים בהתאם לצורך:
- ניתוח עם או בלי הוצאת הקופסית. הוצאת קופסית מאריכה את משך הניתוח בשל הצורך בהפרדת רקמה נוספת.
- הצורך בהרמה – כאשר קיימים עודפי עור בשד, השד צנוח מלכתחילה או שאיכות העור ירודה, ייתכן ויהיה צורך להרים את החזה באמצעות הסרת עודפי עור וארגון רקמת השד מחדש ע"מ לקבל תוצאה טובה יותר. גם הוצאה של שתל גדול מאוד מייצרת עודפי עור יחסיים ולעתים מצריכה הוצאת שתלים, גם אם לא קיימת צניחה טרם הניתוח.
- הצורך בהקטנת השד מעבר להרמה- בחלק מהמטופלות, השד גדול כ"כ טרם הניתוח שיש להקטין את רקמת השד מעבר להוצאת השתל וההפחתה הצפויה בהיבט זה.
- ניתוחים משלימים כדוגמת הזרקת שומן ע"מ למלא שקעים או לרפד את השד בנפח נוסף.
הכנות לפני הוצאת שתלים מהחזה
- יש להפסיק לעשן כשלשה שבועות לפני ניתוח.
- יש להפסיק ליטול מדללי דם כדוגמת אספירין, פלאביקס או אליקוויס. אם קיימות מחלות רקע העלולות לסכן את תהליך ההרדמה כדוגמת אסטמה, סכרת, יל"ד או מחלת לב יש לאזנם ע"מ להפחית סיבוכי ניתוח.
- באישה עד גיל 40 יש לבצע בדיקת אולטרא-סאונד של השדיים.
- מעל גיל 40 יש לבצע גם בדיקת ממוגרפיה.
- במקרים ספציפיים, ינחה כירורג השד לבצע גם בדיקת MRI.
- יש לנסות ולהשיג את נתוני השתל שהוחדר לשד בהגדלה הראשונית ע"מ להעריך את את תוצאת הניתוח.
הוראות לאחר ניתוח הוצאת שתלים מהחזה
המטופלת תוכל להשתחרר לביתה מס' שעות לאחר הניתוח. יש לנוח באופן מלא בשבוע הראשון לאחר הניתוח ולהימנע מביצוע פעילות גופנית בחודש הראשון לאחר הניתוח.
מקלחת ראשונה מותרת אחרי יומיים. יש ללבוש חזייה כל הזמן בחודש הראשון לאחר הניתוח. ד"ר חדד מוסיף חבישה אלסטית לוחצת בשבועיים הראשונים ע"מ לוודא שלא יצטברו נוזלים בשדיים.
מה כוללת פגישת הייעוץ הרפואי אצל ד"ר חדד לפני ניתוח להוצאת השתלים בחזה?
הייעוץ הראשוני חשוב ביותר. דר' חדד ישאל שאלות הנוגעות למחלות רקע ע"מ לאזנן. בתשאול טרם הניתוח יברר ד"ר חדד את מועד ניתוח ההגדלה, מצב השתלים הקיים (בהתאם לבדיקות ההדמיה) ואת הצורך בניתוח.
כמו כן, יבדקו גודל השד הקיים ואיכות העור ע"מ להעריך מה נפח השד שיישאר לאחר הוצאת השתלים והאם יש צורך בביצוע הרמת חזה.
הוצאת שתלים והזרקת שומן עצמי
לנשים אשר מעוניינות להישאר עם נפח מסוים בשד אך ללא שימוש בשתלים, ניתן להוציא את השתלים, לשאוב שומן מהגוף ולהזריק לשד שומן זה. חלק מהשומן ייספג ולכן, הכמויות שיוותרו בשד הן קטנות יחסית ובדרך כלל יסתכמו להרבה פחות מנפח השתל שהוצא.
על המטופלת להבין מס' עובדות בבואה לביצוע ניתוח הזרקת שומן:
- במטופלת רזה, הסיכוי לשאוב שומן בכמות סבירה היא נמוכה מאוד. על מנת להשיג נפח משמעותי לאחר הזרקת השומן יש לעבור את הפעולה מספר פעמים כדי שהכמות המצטברת תוכל להתאים לנפח המצופה.
- שנית, שתל הסיליקון שלו מרקם מוצק, מעניק מלאות בחלק העליון של השדיים. לעומת זאת, השומן המוזרק, הוא בעל מרקם רך ומרבית הנפח המוזרק יצטבר בחלקם התחתון של השדיים.
הוצאת שתלים והרמה חזה
לעתים, לאורך השנים מתפתחת צניחה של השדיים. הדבר מתפתח בשל איכות עור ירודה או משקל השתל אשר מותח את העור.
במקרה כזה, על מנת לקבל תוצאה אסתטית טובה, הוצאת שתלים מהחזה תצריך הסרת עודפי עור והרמת חזה.
חסרונות הניתוח הוא בצלקות הנילוות, בדומה לכל הרמת חזה אחרת. אולם, הסרת עודפי העור בשד והידוקו, יעניקו לשד מראה צפוי הרבה יותר אשר מתבסס על התכווצות ספונטנית של העור. במרבית המקרים, ניתן לדעת עוד טרם הניתוח אם יש צורך בהרמה.
מה כולל ניתוח הוצאת שתלים עם קופסית?
הקופסית היא מעטפת צלקתית העוטפת את השתל ומבודדת אותו. היא דבוקה בד"כ לרקמה ופחות דבוקה לשתל. קיימים חילוקי דעות בספרות הרפואית על הצורך בהוצאתה.
הקופסית סופגת סיליקון ובהוצאתה, הסיליקון מנוקה בצורה טובה יותר מהגוף אך אין הוכחה רפואית שהוצאה זו אכן משפרת את מצב בריאותה של המטופלת. מחד, הרצון הוא להוציא גופים זרים העלולים לגרום לתגובה דלקתית מקומית או סיסטמית.
מאידך, הוצאה זו כרוכה בתופעות לוואי שונות לרבות דמם לאחר הניתוח וחדירה עמוקה עם פגיעה בבית החזה. ההתוויה להוצאת הקופסית משתנה ע"פ שיקול דעתו של הרופא ולפי מצב הקופסית או הגוף. הצורך בהוצאת הקופסית מודגש יותר במקרים של התקשות שלה, כאב חריג או תגובה דלקתית בגוף הקשורה לעתים לנוכחות הסיליקון.
תופעות לוואי וסיבוכים לאחר ניתוח הוצאת שתלים
כמו לכל ניתוח, גם לאחר ניתוח הוצאת שתלים ישנם תופעות לוואי וסיבוכים. קיימים סיבוכים הרלוונטיים לכל ניתוחי השדיים לרבות דימום, זיהום או הצטברות של נוזלים בשדיים. תופעות הלוואי השכיחות ביותר בשימוש בשתלי סיליקון הן התקשות סביב השתל וקרע (פגיעה בשלמות השתל). תופעות לוואי אלה מתרחשות בכעשירית מהמטופלות לערך.
כאשר מוציאים שתלים ומסירים גם את הקופסית (הקפסולה) העוטפת את השתלים, הסיכוי לדמם לאחר הניתוח גדול יותר, כיון שהסרת הקופסית כרוכה במגע עם השריר, שהיא רקמה בעלת נטייה מוגברת לדמם.
בנוסף, הוצאת שתלים ללא ביצוע הרמה, מצריכה כיווץ ספונטני של העור. הכיווץ של העור משתנה ממטופלת למטופלת. ככל שהשתל שהוצא גדול יותר, המטופלת מבוגרת יותר או שעור השד פחות אלסטי בשל שינויי משקל או אחרי לידות, העור לא מתכווץ היטב. התוצאה היא הופעת שקעים וקימוטים רבים בעור.
הסרת עודפי עור מהשד לאחר הוצאת השתלים, עשויה לעצב את השדיים בצורה טובה יותר, להפחית שקעים ולמנוע דלדול של העור. על כל מטופלת אשר עוברת הסרת שתלים להבין כי מעבר לעובדה שהשד יהיה, כצפוי, קטן יותר. הוא לא יחזור למראהו המקורי לפני ההגדלה. לאורך השנים, מדקק השתל את רקמת השד ויתכן כי יתקבל שד בנפח קטן יותר. הדבר גם תלוי כמובן בשינויים הורמונליים ובשינויי משקל. כמו כן, העור נמתח לאורך השנים, ולא יחזור לאיכות שאפיינה אותו לפני ההגדלה.
*** לפני כחצי שנה ביקש מנהל המזון ותרופות האמריקאי (ה - FDA) מהחברות המייצרות את שתלי הסיליקון, לפרט על גבי המוצר את אותם סיבוכים שעלולים להתרחש בשימוש בשתלים ולציין כי כמו כל גוף זר, המוצר אינו עמיד לכל החיים.
לאור האמור לעיל, קיימות מטופלות המבקשות להוציא את שתלי הסיליקון מגופן. במהלך הוצאת השתל יש לטפל במעטפת הצלקתית (הקופסית) הקיימת סביב השתל.
כאשר ישנו חשד למחלה הקשורה למערכת החיסון, כאשר המעטפת מגורגרת, קשה או גורמת לרגישות מקומית או קשיי נשימה, יש להוציא ולקלף אותה מרקמת השד באופן מלא. כמובן שכאשר מאובחנת לימפומה הקשורה לשתלי סיליקון, יש להוציא את הקופסית גם כן.
תשובות לשאלות חשובות בנושא ניתוח הוצאת שתלים
בשבוע הראשון לאחר הניתוח צפוי כאב בעוצמה בינונית וגודש בשדיים. ניתן להתקלח אחרי יומיים. יש להניח חבישה אלסטית על השדיים במשך שבועיים לאחר הניתוח, ע"מ להפחית נוזלים בשדיים.
יש להימנע מכל פעילות הכרוכה בהתרוצצות או מאמץ בשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח. לא ניתן יהיה לבצע פעילות גופנית לפחות חודש לאחר הניתוח.
אין המלצה חד משמעית האם רצוי להחדיר נקזים לאחר ניתוח הוצאת שתלים. מצד אחד, יש צורך לנקז את הנוזלים בחלל שנוצר בשד.
אולם, הנקז גם מהווה גורם אשר מחדיר חיידקים פנימה. מניסיונו של דר' חדד, עדיף לבצע את הניתוח ללא נקז ע"מ להפחית סיכוי לזיהומים.
בכדי למנוע הצטברות של נוזלים, יש לחבוש את השדיים בחבישה אלסטית לוחצת אשר מונעת הצטברות נוזלים בחללי השד.
הצלקות בניתוח של הוצאת שתלים והחלפה לשתלים חדשים היא אותה צלקת של ההגדלה המקורית. כל הניתוח מתבצע דרך אותו חתך בו התבצעה ההגדלה המקורית ואין צורך להאריך את הצלקת הקיימת.